מהם השיקולים להשגתו של הסדר טיעון כבר בשלב השימוע?

רק לאחרונה, נתבשרנו כי הוסר סעיף הניסיון לרצח במסגרת הסדר טיעון בשימוע פלילי, שנערך לאם שהואשמה בהשלכת ילדיה מהחלון. האם הייתה שיכורה בעת האירוע וקפצה לאחר שהשליכה אותם מהחלון, בטענה כי הם הולכים לגן עדן, כפי שניתן לקרוא בדיווח של וואלה אודות המקרה.

לא מעט מאמרים נכתבו אודות השיקולים שבהגעה להסדר טיעון בשלב השימוע, וזאת לאור העובדה שמדובר בסוגיה סבוכה ולא פשוטה כלל שלה פנים רבות. בסיכומו של דבר ובהתבסס על התקדימים הקיימים בהקשר זה, עולה כי בבואו של החשוד להכריע בדבר כדאיות ההגעה להסדר טיעון כבר בשלב השימוע – יהיה עליו לנסות ולאמוד בראש ובראשונה את מידת תקפותן וחוזקן של הראיות העומדות כנגדו. במאמר שלפניכם נציג שני תרחישים מנוגדים שיש בהם בכדי להעניק מענה מקיף לשאלה דנן.

באם הנאשם ועורכי דינו מגיעים למסקנה כי הפרקליטות אוחזת בראיות מספקות שיש בהן בכדי להביא להגשתו של כתב אישום חמור שיגרור אחריו הליך משפטי, אשר בסופו יספוג החשוד עונש קשה – תהיה החתימה על הסדר הטיעון אופציה מומלצת. חתימה על הסדר טיעון מוקדם תחסוך לשני הצדדים זמן ולא מעט כסף כאשר גם במבחן התוצאה – יוטל על הנאשם עונש חמור פחות מזה שיש לשער כי היה מוטל עליו אם וכאשר היה מוגש כנגדו כתב האישום המקורי.

חשוב לזכור כי פעמים רבות עשויה הפרקליטות העמוסה ממילא בתיקים להסכים להסדר טיעון וזאת משום שגם נציגי הפרקליטות המכירים מקרוב את חומר החקירה עשויים להגיע למסקנה כי יתקשו להשיג את העונש המצופה בבית המשפט – וזאת ממגון רחב של סיבות ובהם זהותו של השופט, רשימת העדים ואמינותם וכיו"ב. אשר על כן ברור כי לא תמיד תחושתו הפסימית של הנאשם לפיו הראיות שבהן מחזיקה הפרקליטות מספיקות להרשעתו – תואמים את המציאות. זהו בדיוק הפער שעשוי להוליד את הסדר הטיעון בין הצדדים.

אחד הנאשמים הישראלים המוכרים ביותר שנתקל בדילמה דומה בשנים האחרונות היה לא פחות ולא יותר הנשיא קצב שהסכים תחילה לחתום על הסכם טיעון עם הפרקליטות כאשר מצדו השני של המתרס עמד היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז שנאלץ להצדיק את עמדתו בפני כלי התקשורת. במסגרת העסקה המקורית היה על הנשיא קצב להודות בכמה מהעבירות הפחות החמורות כך שלמעשה סעיף האונס החמור היה נמחק כליל. "בתמורה" להודאתו סוכם כי קצב יורשע אך במקום מאסר בפועל – יוטל עליו  מאסר על תנאי בלבד וזאת בנוסף לתשלום פיצויים למתלוננות.

התפנית הדרמטית אירעה ביום בו הגיע הנשיא לשעבר לדיון הגורלי וחזר בו מול המצלמות עת החליט לבטל את עסקת הטיעון שאליו הגיעו פרקליטיו. הסיבה לביטול העסקה גילמה בתוכה את התרחיש השני וההפוך שעשוייה לגרום לנאשם לנקוט באסטרטגיה שונה בתכלית מזו הראשונה כלדלהן: במידה והנאשם ופרקליטיו מגיעים למסקנה כי הפרקליטות תתקשה להוכיח את אשמתו של החשוד הרי שהתמריץ לחתימה על הסדר טיעון מוקדם תיעלם כלא הייתה.

לסיכום, העובדה כי בכל הנוגע לניהול המשפט נטל ההוכחה מוטל כולו על התביעה עשוייה להועיל אך באותה המידה גם עלולה להזיק לנאשם. המפתח טמון בחומר הראיות המונח לפתחן של רשויות התביעה. באם מדובר על חומר שיקשה על הוכחת האשמה הרי שאין לחשוד כל סיבה לתת את הסכמתו להסדר טיעון מקדים עוד בשלב השימוע. לחילופין, באם הסבירות להרשעה עולה על הסבירות לזיכוי – הרי שחתימה על הסדר הטיעון בתמורה לעונש מופחת בחומרתו – תהיה הדבר הנכון. כך או כך, יהיה עליכם להתייעץ עם עורך דין מנוסה המתמחה בתחום הפלילי ובמשאים ומתנים מסוג זה.

פורסם בקטגוריה עו"ד לשימוע, שימוע פלילי, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *